עבירות פשיטת רגל

עבירות פשיטת רגל

המשים עצמו נושה [14(4) סיפה]

212. המעיד בכתב על עצמו – בשקר – שהוא נושה של פושט רגל פלוני, לענין סעיף 25(ד), דינו – מאסר חודש אחד.


אי ציות בפשרה או הסדר [16(15) סיפה]

213. מי שלא ציית לצו שניתן לפי בקשה כאמור בסעיף 36 יאשם בעבירה.


אי מסירת מידע (תיקון מס' 3)  תשנ"ו-1996

213א. (א) מי שנדרש למסור מידע לכונס הרשמי לפי הוראות פקודה זו ומסר ביודעין מידע חלקי או כוזב, דינו – מאסר שנה; הוראות סעיף זה לא יחולו על רשות מס כמשמעותה בסעיף 60א.
 

חייב שנמנע לעזור בגילוי נכסיו [22(4)] (תיקון מס' 3) תשנ"ו-1996

214. חייב שנמנע במזיד לקיים חובתו לפי סעיף 56 או למסור חלק מנכסים שבהחזקתו או בשליטתו הניתנים לחלוקה בין נושיו לכונס הרשמי או לנאמן או לכל אדם שבית המשפט הסמיך להחזיק בהם, דינו – מאסר שלוש שנים.


הפרת הגבלות (תיקון מס' 3)  תשנ"ו-1996

214א. (א) חייב שהפר הגבלה שהוטלה עליו לפי סעיפים 42א(א) או (ב), דינו – מאסר שנה.
          (ב)  חייב שהפר הגבלה שהוטלה עליו לפי סעיף 42א(ג), דינו – מאסר שלוש שנים.


נאמן שסירב לשלם ריבית והוצאות [84(4) סיפה]

215. נאמן שנצטווה לשלם לחשבון נכסי פושט רגל ריבית או הוצאות כאמור בסעיף 164 וסירב לעשות כן, יאשם בעבירה.


מעשים ומחדלים במרמה [127]

216. מי שעשה אחד המעשים או המחדלים האמורים להלן, לאחר שהוכרז פושט רגל או לאחר שניתן צו כינוס על נכסיו, דינו – מאסר ארבע שנים:


אי-גילוי נכסים

(1)   לא גילה לנאמן או לכונס הרשמי (להלן בסעיף זה – הנאמן), באמת ובתמים לפי מיטב ידיעתו והנחתו, את כל נכסיו, מיטלטלין ומקרקעין, וכיצד ולמי ובאיזו תמורה ומתי עשה בכל חלק מהם, חוץ ממה שעשה במהלך הרגיל של עסקו וממה ששילם על חשבון ההוצאות הרגילות של משפחתו;


אי-מסירת נכסים

(2)   לא מסר לנאמן, או לא מסר כפי שהנאמן הורה, כל חלק מנכסיו, מיטלטלין ומקרקעין, הנמצא בשמירתו או בשליטתו, ושהחוק מחייבו למסור;


אי-מסירת מסמכים (תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

(3)   לא מסר לנאמן, או לא מסר כפי שהנאמן הורה, כל הפנקסים, המסמכים, הניירות והכתבים שבשמירתו או בשליטתו הנוגעים לנכסיו או לעניניו;


העלמת נכסים או חובות (תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

(4)   אחרי שהוגשה בקשת פשיטת רגל מטעמו או נגדו, או תוך שנים עשר חודשים לפני שהוגשה, העלים חלק מנכסיו, או חוב המגיע לו או ממנו;


הברחת נכסים (תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

(5)   אחרי שהוגשה בקשת פשיטת רגל מטעמו או נגדו, או תוך שנים עשר חדשים לפני שהוגשה, סילק במרמה כל חלק מנכסיו;


השמטה

(6)   השמיט דבר בעל חשיבות בכל הודעה בדבר עניניו;


אי-הודעה על תביעת כזב

(7)   הוא ידע או הניח שפלוני תבע בכזב חוב בפשיטת הרגל ולא הודיע על כך תוך חודש אחד לנאמן;


מניעת הצגת מסמכים (תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

(8)   אחרי שהוגשה בקשת פשיטת רגל מטעמו או נגדו מנע מהצגה פנקס, מסמך, נייר או כתב השייכים או הנוגעים לנכסיו או לעניניו;


העלמת מסמכים ופגיעה בהם (תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

(9)   אחרי שהוגשה בקשת פשיטת רגל מטעמו או נגדו, או תוך שנים עשר חדשים – ולענין פנקסי חשבון שבסעיף 221, תוך שנתיים – לפני שהוגשה, העלים, השמיד או השחית פנקס או מסמך השייכים או הנוגעים לנכסיו או לעניניו או שינה בכזב רישום בהם או רשם
בהם רישום כוזב, או ידע על העלמה, השמדה, השחתה, שינוי או רישום כאמור;


מרמה במסמכים (תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983


(10)  אחרי שהוגשה בקשת פשיטת הרגל מטעמו או נגדו, או תוך שנים עשר חדשים – ולענין פנקס חשבון שבסעיף 221, תוך שנתיים – לפני שהוגשה, במרמה, הוא הוציא מרשותו מסמך השייך או הנוגע לנכסיו או לענייניו, או עשה בו שינוי או השמטה, או ידע שהוצאת המסמך או השינוי או ההשמטה בו נעשו במרמה;


הפסדים מדומים

(11)  אחרי שהוגשה בקשת פשיטת רגל מטעמו או נגדו, או באסיפת נושים תוך שנים עשר חדשים לפני שהוגשה, ניסה לתרץ חסר בנכסיו על ידי הפסדים או הוצאות מדומים;


אשראי במצג שוא

(12)  תוך שנים עשר חדשים לפני שהוגשה בקשת פשיטת רגל מטעמו או נגדו, או אחרי שהוגשה ולפני שניתן צו הכינוס, השיג נכס באשראי, במצג שוא או במרמה אחרת, ולא שילם בעדו;


אשראי בטענת שוא

(13)  תוך שנים עשר חדשים לפני שהוגשה בקשת פשיטת רגל מטעמו או נגדו, או אחרי שהוגשה ולפני שניתן צו כינוס, השיג נכס באשראי, בטענת שוא שהוא מנהל עסק, ואם הוא סוחר – שהוא פועל במהלך הרגיל של מסחרו, ולא שילם בעדו;


שעבוד במרמה

(14)  תוך שנים עשר חדשים לפני שהוגשה בקשת פשיטת רגל מטעמו או נגדו, או אחרי שהוגשה ולפני שניתן צו כינוס, שיעבד או העביר נכס שלא שילם בעדו, חוץ אם הוא סוחר והשעבוד או ההעברה היו במהלך הרגיל של מסחרו;


הסכם במרמה

(15)  השתמש במצג שוא או במרמה אחרת כדי לשכנע את נושיו או חלק מהם להגיע להסכם ביחס לעניניו או לפשיטת הרגל
 

הגנה [127]

217. תהא זו הגנה לנאשם בעבירה לפי סעיף 216 אם יוכיח –
(1)   לענין פסקאות (1) עד (4), (6), (13) ו-(14) – שלא היתה לו כוונה לרמות;
(2)   לענין פסקאות (8) ו-(9) – שלא היתה לו כוונה להעלים את מצב עניניו או להפר את החוק.

השגת אשראי לפני הפטר [128]

218. פושט רגל שלא הופטר ועשה אחת מאלה, דינו – מאסר שנה:


(תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

(1)   לבדו או ביחד עם אחר השיג אשראי, בלי שהודיע לנותנו כי הוא פושט רגל שלא הופטר;
(2)   עסק בעסק או במסחר שלא לפי השם שלפיו הוכרז פושט רגל, בלי שהודיע לכל אדם שעמו עשה עסקה מסחרית את השם שלפיו הוכרז פושט רגל.


מרמה לאחר צו כינוס [129] (תיקון מס' 3)  תשנ"ו-1996

219. מי שהוכרז פושט רגל או שניתן צו כינוס על נכסיו, והוא עשה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:
(1)   נתחייב בחוב או בחיוב דרך אשראי שהשיג בטענת שוא או במרמה אחרת;
(2)   כדי להונות נושיו או מקצתם נתן נכס מנכסיו במתנה, או העביר או שיעבד אותו, או גרם לנתינה, להעברה או לשעבוד כאמור; לענין זה יראו נקיטת הליך בהוצאה לפועל כלפי נכס כאמור, או הסכמה שבשתיקה לנקיטתו, כהעברת הנכס או שעבודו;
(3)   כדי להונות נושיו העלים או הבריח כל חלק מנכסיו אחרי שלא כיבד פסק דין או צו לתשלום כסף שניתנו נגדו, או עשה כן תוך חדשיים לפני שניתנו.
 

הימורים והשקעות מסוכנות [130] (תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

220. (א)  מי שהוכרז פושט רגל או שניתן צו כינוס על נכסיו, וביום מתן הצו עמדו לחובתו חובות שהתחייב בהם במהלך עסקו או מסחרו, והוא עשה ביודעין אחת מאלה, יאשם בעבירה:
(1)   תוך שנתיים לפני שהוגשה בקשת פשיטת הרגל, הגדיל או גרם להגדיל במידה ניכרת את חודל-פרעונו על ידי הימורים או על ידי השקעות נמהרות ומסוכנות, שאין להם כל קשר לעסקו או למסחרו;
(2)   בין יום הגשת הבקשה ליום צו הכינוס, הפסיד חלק מנכסיו בהימורים או בהשקעות נמהרות או מסוכנות כאמור;
(3)   משנדרש מטעם הכונס הרשמי או הנאמן בכל עת, או מטעם בית המשפט במהלך חקירתו הפומבית, להסביר הפסד ניכר בנכסיו שנגרם תוך השנה שבתכוף לפני יום הגשתה של בקשת פשיטת הרגל, או בין אותו יום ליום מתן צו הכינוס, אינו מסביר באופן מניח את הדעת כיצד נגרם ההפסד.
          (ב)  בקביעה אם ההשקעות היו נמהרות ומסוכנות, יובא בחשבון מצבו הכספי של הנאשם בשעה שעשה אותן.


(תיקון מס' 1) תשמ"ג-1983

          (ג)   (בוטל).
 

אי-ניהול פנקסי חשבון כיאות  [131(1)-(3)]

221. (א)  פושט רגל או מי שניתן צו כינוס על נכסיו, שהיה עוסק בעסק או במסחר זמן כלשהו תוך השנתיים שבתכוף לפני שהוגשה נגדו בקשת פשיטת הרגל, ולא ניהל פנקסי חשבון כיאות בכל אותו זמן ובזמן שהיה עוסק כאמור בין היום שבו הוגשה הבקשה ובין היום שבו ניתן צו הכינוס, או לא שמר את כל פנקסי החשבון שניהל כאמור, יאשם בעבירה.
          (ב)  לא יורשע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (א) אם נתקיימה בו אחת מאלה:


(תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

(1)   חבויותיו הבלתי מובטחות ביום שבו ניתן צו הכינוס לא עלו על חמשת אלפים שקלים או על סכום אחר שנקבע;
(2)   מעולם לא הוכרז לפני כן פושט רגל ולא הגיע לידי פשרה או הסדר עם נושיו, וחבויותיו כאמור לא עלו על חמשים שקלים;
(3)   הוכיח כי בנסיבות עסקו או מסחרו היה המחדל בתום לב וניתן להסבר סביר.


(תיקון מס' 1) תשמ"ג-1983

          (ג)   (נמחק).

(תיקון מס' 1) תשמ"ג-1983

          (ד)  לענין סעיף זה יראו אדם כמי שלא ניהל פנקסי חשבונות כיאות, אם לא ניהל אותם ככל הנחוץ להראות או להסביר את עסקאותיו ואת מצבו הכספי בעסקו או במסחרו, ובכלל זה פנקסים שיש בהם רישומים יום יום בפירוט מספיק של כל המזומנים שנתקבלו והמזומנים ששולמו ואם בעסק או במסחר היו כרוכות עסקאות במיטלטלין – סיכומים של ספירות מצאי שנתיות, ובמיטלטלין שנמכרו שלא בקמעונות לצרכן – גם רישום כל המיטלטלין שנמכרו ושנקנו בפירוט מספיק של קוניהם ומוכריהם כדי זיהוי המיטלטלין, הקונים והמוכרים.

בריחה עם נכסים [132] (תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

222. מי שהוכרז פושט רגל או שניתן צו כינוס על נכסיו, ואחרי שהוגשה בקשת פשיטת רגל מטעמו או נגדו או תוך ששה חדשים לפני כן עזב את ישראל ולקח עמו, או ניסה או עשה הכנות לעזוב את ישראל ולקחת עמו, כל חלק מנכסיו שהיה צריך לפי הדין להתחלק בין נושיו, דינו – מאסר שלוש שנים, והוא אם לא הוכיח כי לא היתה לו כוונה לרמות.

טענת כזב [133]

223. נושה, או הטוען שהוא נושה, שבמזיד ובכוונה לרמות הגיש בהליך שבפשיטת רגל דרישת כזב, או תביעה, הצהרה או חשבון שיש בהם כזב בפרט חשוב, דינו – מאסר שנה.

צו בית המשפט להעמיד לדין [134]

224. כונס רשמי או נאמן בפשיטת רגל שהודיע לבית המשפט כי לדעתו החייב שהוכרז פושט רגל או שניתן צו כינוס על נכסיו עבר עבירה לפי פקודה זו, או שראה בית המשפט על יסוד דבריו של נושה או של חבר ועדת הבקורת כי יש יסוד להניח שהחייב עבר עבירה כאמור ויש אפשרות סבירה שהחייב יורשע ולפי הנסיבות רצוי שיועמד לדין, יצווה בית המשפט שהחייב יועמד לדין בשל העבירה.

התובע במשפט שלפי צו בית המשפט [138]

225. ציווה בית המשפט, לפי בקשת הכונס הרשמי ועל סמך הודעתו, להעמיד אדם לדין בשל עבירה לפי פקודה זו או בשל עבירה הנובעת מהליכי פשיטת רגל או הקשורה בהם, רשאי הכונס עצמו, ברשות היועץ המשפטי לממשלה בכתב, להגיש את האישום ולנהל את ההליכים.

שמירת אחריות פלילית [135]

226. חייב שעבר עבירה לא יהיה פטור מאישום בשל הפטר, פשרה או הסדר.

בית המשפט המוסמך [136(1)]

227. מי שהואשם בעבירה לפי פקודה זו יועמד לדין בבית משפט מחוזי.

התיישנות [136(2)]

228. לא יינקטו הליכים בשל עבירה לפי פקודה זו אחרי שלוש שנים מיום שנעברה.

עבירה שענשה לא פורש [137]

229. העובר עבירה לפי פקודה זו שלא נקבע לה עונש, דינו – מאסר ששה חדשים.


עוד בנושא:


חזרה לפקודת פשיטת רגל 
מקדם אתרים
דף הבית טלפוןwaze פייסבוק