התמודדות עם חברות בע"מ: הרמת מסך בהוצאה לפועל

גביית חוב מחברה בע"מ

"דומה כי לנוהג הפכה התנהלות זו של רישום חברות חדשות, מדי כמה שנים, לאותה מסגרת של פעילות עסקית, כאשר מטרת הקמת החברה החדשה הינה השתחררות מחיובים ומחויבויות והכשלת גביה ונשיה. הגבלת היכולת להרים את מסך ההתאגדות בין אשכול חברות באופן שזו אינה יכולה שתעשה במסגרת הליכי הוצאה לפועל, אינה עולה בקנה אחד עם תכלית היציבות הכלכלית והמשפטית הכרוכות זו בזו והתכלית שבבסיס סעיף 6 לחוק החברות. גם מוצא הפירוק אינו נותן תמיד מענה, לא משפטי ולא עסקי והדברים ידועים. על כן מצאתי בכל אילו תמיכה להרחיב, ככל שלהרחבה יחשב הדבר, את הילכת רשף קבלנים" * (כב' השופט אלטוביה במסגרת פס"ד גל יעד אשר הצדיק את הרחבת הלכת רשף קבלנים). 

בית המשפט נותן פתרונות לקושי שבגביית החוב 

לא פעם אנו נתקלים בקושי בגביית החוב המגיע לנו מחברה בע"מ. כידוע חברה בע"מ הנה חברה מוגבלת ואין יכולת להגיע לבעלי המניות ולחייבם בחוב המגיע לנו.

בעבר הלא רחוק כל כך, הברירה היחידה הייתה לפעול לפי סעיף 6 לחוק החברות –תשנ"ט 1999. על קצה המזלג אמנה את האפשרויות הניתנות לבית משפט אשר יהיה רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן, במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באחד מאלה:

• באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה;
• באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה, ובלבד שבעל המניה היה מודע לשימוש כאמור, ובשים לב לאחזקותיו ולמילוי חובותיו כלפי החברה לפי סעיפים 192 ו-193 ובשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה.
• לעניין סעיף קטן זה, יראו אדם כמודע לשימוש כאמור בפסקה (1)(א) או (ב) גם אם חשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות, שגרמו לשימוש כאמור, אך נמנע מלברר אותן, למעט אם נהג ברשלנות בלבד.
• בית משפט רשאי לייחס תכונה, זכות או חובה של בעל מניה לחברה או זכות של החברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות העניין, צודק ונכון לעשות כן בהתחשב בכוונת הדין או ההסכם החלים על העניין הנדון לפניו.
• בית משפט רשאי להשעות זכותו של בעל מניה לפירעון חובו מאת החברה עד לאחר שהחברה פרעה במלואן את כל התחייבויותיה כלפי נושים אחרים של החברה, אם מצא כי התקיימו התנאים לייחוס חוב של החברה לבעל המניה כאמור בסעיף קטן (א).

במציאות הכלכלית של היום, מספר החברות שנפתחות ונסגרות הן רבות מאוד, ייתכן מאוד שהחברות אכן נקלעו לקשיים כלכלים ואין בידם לשלם עבור התמורה שקיבלו.

אז מה הדין כאשר חברות בע"מ מפזרות שיקים ללא כיסוי תמורת קבלת סחורה ומחליפות ידיים או נעלמות?

טרם אענה על השאלה, מצאתי לנכון לציין מספר הליכים היכולים למנוע (חלקית) את האפשרות לעמוד מול שוקת שבורה:

• טרם כניסת מו"מ עם חברות בע"מ, ניתן לבדוק בקלות ברשם החברות האם החברה פעילה/מפרת חוק ומי באמת בעלי המניות הרשומים ומה עיסוקם.
• להחתים את המנהלים על ערבות אישית לחוב.
• כאשר החברה לא הסכימה להעמיד ערבות אישית, לא הייתי ממהר להסיק מסקנות כי החברה לא תעמוד בהתחייבויותיה, אלא לעקוב אחר התשלומים. ובמקרה שישנם תשלומים חוזרים כדאי להתנות את המשך ההתקשרות במתן ערבות אישית.
• לבדוק באתרים המשפטיים האם ניתנו פסקי דין כנגדם. נורה אדומה!
• לפנות לעו"ד המתמחה בחדלות פירעון והוצאה לפועל שינחה אתכם.

כפי שמצוין לעיל, בתי המשפט ערים לפתיחה וסגירה של חברות ללא הצדק כלכלי אמיתי והרחיבו את האפשרות לחייב צד ג' (מנהל, חברה חדשה וכו') גם בהליכי הוצאה לפועל ללא ריצה לבתי משפט.

בפתיחת תיק שטר או תובענה יהיה על הזוכה (ההגדרה של תובע בתיק הוצל"פ) לבקש להוסיף את הגורם השלישי כחייב נוסף, אך אליה וקוץ בה, מערכת ההוצאה לפועל הסבוכה גם כה וכה מבקשת להראות כי יש זהות מוחלטת בין החברות, הלכת "גל יעד" התייחסה ל"הרמת מסך" בהליך של הוצאה לפועל בו נדרשים מבחנים טכניים יותר, לעומת הפסיקה הדנה בהליך של הרמת מסך בתביעה לפי סעיף 6 לחוק החברות, בה מתקבלת ההחלטה לאחר שמיעת העדויות וניתוח מכלול הראיות שהוצגו בפני בית המשפט.

הלכת גל יעד קובעת כללים נוקשים יותר הנכונים לצורך נקיטת הליכי הוצאה לפועל כאשר אין פסק דין הקובע את הרמת המסך או הברחת הנכסים. מהאמור לעיל עולה כי לצורך הרמת מסך בין חברות באמצעות הטלת עיקול/ או חיוב צד ג', נדרש כי תהא זהות מוחלטת בין החברות להבדיל ממקרים בהם יכול ויורם מסך ההתאגדות אף כאשר לא הייתה זהות מוחלטת אך זאת על ידי בית המשפט במתן פסק דין.

אין ספק שהשינוי לא מספק, פעמים רבות משרדי נוקט בהליכים וזועק לרשמי ההוצאה לפועל ולבתי המשפט כי החברה שנסגרה פתחה חברה חדשה תחת שם אחר ובעלי מניות אחרים, אך הסחורה אותה סחורה הלקוחות אותם לקוחות והכל כסות לחברה הישנה, החייב נהג ונוהג להקים מספר חברות שלא נמצא להן רציונל כלכלי אמיתי. ומלבד הרצון להסתתר תחת ישות משפטית נפרדת כדי להסתיר, לסרבל, להבריח ולהתחמק מחובותיו לנושים אין הצדק למעשה זה.

והנה ישנה מגמה חדשה (אך עדיין קשה ליישום), בתיק 01-1485233-5 שנידון בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב ונפסק על ידי כבוד הרשם ההוצאה לפועל ערן אביטל, הרחיב אף למקרים בהם אין זהות מוחלטת בין בעלי המניות בחברה החייבת לבין צד ג' ופסק כי מפאת הגיונם של דברים ומתוך מטרה למנוע מן החברה החייבת להשתמט מתשלום חובותיה באמצעות שיתוף פעולה עם צד ג' יש לחייב או להטיל עיקול על החברה החדשה.

טחנות הצדק טוחנות לאט 

לסיכום הדברים, לא לומר נואש כאשר החברה מחליפה שם וכתובת , אך יחד עם זאת עלות ניהול תיק להרמת מסך ייתכן שתעלה לא מעט ויש לשקול את ההשקעה למול התוצאה – כידוע טחנות הצדק (אם בכלל טוחנות) טוחנות לאט.

משרדי בוחן כל מקרה לגופו ומעריך את ההשקעה למול התוצאה ולעיתים ממליץ לדווח על החוב כחוב אבוד. לפעמים זאת עצת זהב! 
כדאי לבחון את הגורמים המעוניינים להתקשר בעסקה, לשמוע ולהרגיש את רחשי השוק של אותו התחום שבו אתם עובדים, להתייעץ עם עו"ד הבקיא בתחום ואף לדאוג שילווה אתכם בכל ההליך.

מידע זה כללי וראשוני בלבד ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.