חלוקת נכסים

הכרזה וחלוקה של דיבידנדים [59]
130. (א)  הנאמן חייב, במהירות סבירה, להכריז על דיבידנדים ולחלקם בין הנושים שתביעתם הוכרה, ובלבד שיעכב תחת ידו סכומים שהיו נחוצים לכיסוי הוצאות הניהול והוצאות אחרות.

(תיקון מס' 1) תשמ"ג-1983
          (ב)  לפני שיכריז על דיבידנד ראשון יפרסם הנאמן ברשומות, בדרך שנקבעה, הודעה על כוונתו לעשות כן, וכן ישלח על כך מראש הודעה סבירה לכל נושה שצויין בדו"ח פושט הרגל ולא תבע את חובו.

(תיקון מס' 1) תשמ"ג-1983
          (ג)   עד (ה) (בוטלו).

דיבידנדים משותפים ונפרדים [60]
131. מקום שמתנהלים נכסים משותפים ונפרדים כאחד –
(1)   דיבידנדים של הנכסים המשותפים והנפרדים יוכרזו ביחד, זולת אם הורה הכונס הרשמי הוראה אחרת לפי בקשת אדם בעל זיקה;
(2)   את ההוצאות הכרוכות בדיבידנדים יחלק הנאמן חלוקה הוגנת בין הנכסים המשותפים ובין הנפרדים, בהתחשב בעבודה שנעשתה בשביל כל נכס ובתועלת שהובאה לו.

סייגים לחלוקת דיבידנד [61]
132. כל כסף שבידי הנאמן יחולק כדיבידנד, אולם בחישובו ובחלוקתו יביא הנאמן בחשבון –
(1)   חובות בני תביעה שלפי הצהרותיו של פושט הרגל או ראיה אחרת מגיעים לאנשים שמקומות מגוריהם רחוקים ממקום פעולתו של הנאמן עד כדי כך שבדרכי התקשורת הרגילות לא היתה להם שהות מספקת להגיש את תביעותיהם, או לבסס אותן אם היו חולקים עליהן;
 
(2)   חובות בני תביעה בפשיטת רגל שהם נושא לתובענות שעוד לא הוכרע בהן;
(3)   חובות בני תביעה ותובענות שיש לגביהן סכסוך;
(4)   הוצאות נחוצות לניהול הרכוש והוצאות אחרות.

זכות נושה שלא הוכר חובו [62]
133. נושה שלא הוכר חובו אלא אחרי שהוכרז על דיבידנד אחד או אחדים יהיה זכאי שישלמו לו, מתוך הכסף המצוי אותה שעה בידי הנאמן, כל דיבידנדים שלא קיבל, וזאת לפני שהכסף ישמש לתשלום כל דיבידנד עתיד, אולם את חלוקת הדיבידנד שהוכרז עליו לפני שהוכר חובו אין לשנות משום כך בלבד שהוא לא השתתף בה.

ריבית על חובות [63] [1942] (תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983
134. (א)  הוכר חוב בפשיטת רגל, והוא כולל ריבית או כל תמורה כספית במקום ריבית – הריבית או התמורה ייחשבו, לענין דיבידנד, בשיעור שאינו עולה על השיעור שנקבע לענין סעיף 4 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961.
          (ב)  על הדיון בתביעת חוב יחולו כללים אלה:
(1)   כל חשבון בין החייב לבין הנושה שיושב תוך שלוש השנים שלפני היום שבו ניתן צו הכינוס ניתן לבדיקה ואם נראה שיישוב החשבון וחוב המגיע לפי הטענה מתוך נכסי החייב מהווים בעיקרם עיסקה אחת, בין בצורת חידוש הלוואה או היוון ריבית או בירור מילוות ובין בדרך אחרת, אפשר לפתוח את החשבון ולטפל בכל העסקה כאילו היא אחת;
(2)   תשלומים ששילם החייב לנושה לפני צו הכינוס, בין כהטבה ובין בצורה אחרת, וכל סכום שקיבל הנושה לפני צו הכינוס מתוך מימוש ערובה לחובו, יהיו מיועדים, למרות כל הסכם להיפוכו של דבר, לתשלומי קרן וריבית כיחס שבין הקרן לבין הסכום המשתלם כריבית לפי השיעור המוסכם;
(3)   היה החוב מובטח, והערובה מומשה אחרי צו הכינוס או ששוויה הוערך ונכלל בתביעה, הסכום שמומש או הוערך יהיה מיועד לתשלום קרן וריבית כיחס שבין הקרן לבין הסכום המשתלם כריבית לפי השיעור המוסכם.

דיבידנד סופי [64]
135. (א)  מימש הנאמן את כל נכסיו של פושט הרגל, או כל הנכסים אשר לדעתו ולדעת ועדת הבקורת אפשר לממשם בלי הארכת הנאמנות ללא צורך, יכריז הנאמן על דיבידנד סופי.
          (ב)  לפני שיכריז על דיבידנד סופי יודיע הנאמן, בדרך שנקבעה, לכל הטוענים שהם נושים של החייב אבל לא ביססו את טענותיהם להנחת דעתו, שאם לא יעשו כן להנחת דעת בית המשפט תוך הזמן שהוגדר בהודעה, יקבע הנאמן דיבידנד סופי בלי שיתחשב בטענותיהם.
          (ג)   עם תום הזמן שהוגדר בהודעה – או זמן נוסף שהתיר בית המשפט לטוען לפי בקשתו – יחולקו נכסי פושט הרגל בין הנושים שתביעותיהם הוכרו, בלי להתחשב בטענות של אנשים אחרים.

סייג לתובענה [65]
136. סירב הנאמן לשלם דיבידנד, רשאי בית המשפט לצוות עליו לשלמו, ואף לשלם מכיסו ריבית עליו לזמן שבו לא שולם והוצאות הבקשה, אולם לא תהא עילה לתובענה שלא מכוח פקודה זו נגד הנאמן בענין דיבידנד.

זכות פושט הרגל ליתרה [66] (תשל"ט) (תיקון מס' 1) תשמ"ג-1983
137. אחרי שישולם כל המגיע לנושים, עם ריבית או הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית עד יום התשלום, וכל הוצאות ההליכים עקב בקשת פשיטת הרגל – תשולם היתרה לפושט הרגל.