חוק ההלוואות החוץ בנקאיות
חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות
שר האוצר ונגיד בנק ישראל החליטו לבחון מדוע נחסמות דרכיהם של גופים חוץ בנקאיים להיכנס לעולם ההלוואות ומתן האשראי. הם מינו ועדה אשר בחנה את הגורמים למצב בשוק ובסופו של דבר התגבשה מסקנה שיש לעשות תיקון לחוק המקורי. העדכון מתמקד בהגדרת תקרת ריבית מחודשת ובהחלתו גם על התאגידים הבנקאיים וגם על חברות מתן אשראי חוץ בנקאיות.
במסגרת החוק נקבעה תקרת ריבית מעודכנת להלוואות שניתנות על ידי הגופים השונים, כאשר אי עמידה במסגרת הזו עלולה לגרור שורת עיצומים על מפריה.
שמים את האזרח (הצרכן) במרכז
קהל הלווים הפרטיים בישראל, ברובו, אינו בקיא בהשלכות לנטילת הלוואות עם תנאים בעייתיים. לדוגמא, לא פעם גופים חוץ בנקאיים הלוו כסף לאזרח מסוים, כאשר ריבית הפיגורים על התשלום היתה חסרת פרופורציות וגרמה בסופו של יום לקריסה כלכלית של הלווה ונקיטת צעדים משפטיים מצד הגוף המלווה.
בכדי לשנות את המצב ולהגדיר תנאים בצורה רוחבית, החוק מתמקד בלווים (הצרכנים) ומונע מצבים של נפילת קורבן להונאות במסגרת נטילת ההלוואה.
בהתאם לכך, על כל גוף מלווה חלות החובות הבאות:
- חובת גילוי נאות כלפי נוטל ההלוואה
- שקיפות מלאה בנוגע לתנאי ההלוואה
- ווידוא מוחלט וברור שהלווה הבין את כל תנאי ההלוואה
הגדרה מחודשת של תקרת ריבית
על פי החוק, הוגדרה תקרת ריבית בגובה מוגדר. גובה הריבית המקסימלי בהלוואה מורכבת מריבית בנק ישראל + 15% בהלוואות "רגילות" או ריבית של 20% עבור אשראי הניתן לתקופה קצרה מ-90 ימים.
ריבית הפיגורים על התשלום מוגדרת ל-3% בלבד. כך שבמידה וישנו איחור בתשלום ההחזרים, סך כל הריבית שתחול על הלווה תהיה ריבית בנק ישראל יחד עם 15% ריבית הלוואה רגילה ובנוסף 3% ריבית על פיגור בתשלום (סה"כ 18% ריבית).
מצבו העדכני של החוק
החל מ-9.10.2017, חל הסעיף העיקרי שעוסק בקביעת תקרת הריבית להלוואה רגילה. בהמשך החוק אמור להתעדכן ולכלול את הסעיפים העוסקים בעונשים שינתנו לגופים שיפרו את תנאיו.